פעם, מאסטר עבר לבית חדש.קניתי הרבה אורות ונרות.מאסטר חושב מנורה הוא בולט, עם זאת, אז המאסטר את המנורה בסלון, לשים את הנר בפינה קטנה.

אור לראות את עצמך שולט בכאב כל כך, אז זה לנר: "נר והנר, אתה רואה אותך, האור כל כך קטן, לא אוהב אותי, כל כך חזק כל כך בהיר."נר שמע, הרכין את ראשו בעצב.

בערב הלך המארח לישון.מנורה קרסטנס אמר להדליק: "מנורה אחי הבכור, אתה גדול, יכול לפלוט אור, לא אוהב את הילד."המנורה שמעה, אל תזכיר כמה שמחה.

כמה חודשים, הבית המארח פתאום כבה החשמל, הבעלים מאוד מדוכא.בערב, כל המשפחה שחורה, מה גם לא רואה.אז המארח הדליק נר.בערב, ג'ף קרסטנס פנה למנורת נרות: "אחות בכורה בנרות, את כל כך קטנה ומעודנת, לא כמו האורות, שהיא מאוד כבדה."שמע אור, אל תזכיר כמה כועס.

נרות הסתכל על האורות, ג'ף קרסטנס אמר: "אתה לא גם קוא אני, מנורה, אתה גם לא כועס.אתה יכול לשחק על החוזקות שלך כשיש חשמל, כשהייתי בחשמל לא יכול להתקבל בברכה על ידי המארח, אנחנו יכולים לשלוט בשירות."

הקשיב לדברי מנורת הנר, אני מרגיש מאוד אשם, הוא אמר למנורה, מנורה, אני מצטער”.

הנרות להדלקה אמרו: "בואו נמשיך לתת עדיפות לאנשים".

"יופי, אקשיב לך."אמר אור בשמחה.